Further Up the Path Page 7
ing a strange fruit. Each layer of the fruit reveals another
layer, and the girl continues to peel it endlessly. I ask ev-
ery person who walks up this path not to frighten away
the peacocks.
166
ליבשה הלעמב
יתיאר םשמ האלה ליבשה הלעמב .עבצ ילוטנ םיסווט יתיאר ליבשה הלעמב
הבכש ירפה לש הבכש לכל תחתמ .רזומ ירפ תפלוק ,םחפה ןיעכ היניש ,הרענ
ינא שקבמ וז ךרדב םילועה לכמ .יד ילב דע ופלקל הפיסומ הרענהו ,תפסונ
.םיסווטה תא וחירבי אלש
167
Why You Shall Not See Me on the Road
I have heard some travelers express their astonishment that
no one has encountered me on the road, which makes the
veracity of my stories suspect in their eyes. There is a pro-
saic reason for it: I avoid walking the middle course, pre-
ferring to step along the horizon.
168
םיכרדב ינוארת אל עודמ
דישחמה רבד ,םיכרדב ינשגפ אל שיאש לע םיממותשמ עסמ ישנא יתעמש
ְךֵליֵל גהונ יניא :ךכב-המ לש הביס רבדל .יַרופיס תונימא תא םהיניעב
.קפואה וק ךרואל עוספל ינא ףידעמ אלא ,ךֶוָתַּב
169
The Bureau of Animal Protection
Some rowdy children captured a chameleon and planned to
throw it high up in the air to see if it would become trans-
parent. I pulled out my cellular phone and quickly dialed
the Bureau of Animal Protection. I turned away only for a
brief moment of conversation, and when I looked back the
chameleon and the children had disappeared.
170
יחה תנגהל הכשלה
תוארל ידכ ריוואב הובג הליטהל םתנווכב היהו תיקיז ודכל םיחחרפ םידלי
לא גייחל יתזרדזהו דיינה ןופלטה רישכמ תא יתפלש .הפוקש ךופהת איה םאה
הרזח יתְבסשכו ,יבג תא יתינפה החיש לש טק עגרל קר .יחה תנגהל הכשלה
.םידליהו תיקיזה ומלענ רבכ הנה
171
The Bureau of Transportation
The Bureau of Transportation is housed at the end of a
one-way dead-end street, and consequently no one has ever
come back from it to inform the driving public. On the
roof of the Bureau is a helicopter pad, by means of which
the Minister of Transportation comes and goes. If I fall in
love, I will be sure to fall in love with the Minister. If it
turns out like my previous affairs, I will comfort myself with
the knowledge that I should have obeyed the traffic laws.
172
הרובחתה תכשל
,ךכיפלו ,אצומ אלל וניהש ירטס-דח בוחר לש והצקב תנכוש הרובחתה תכשל
תחנמ הכשלה גג לע .םיגהנה רוביצ תא ךכ לע עדייל הנממ בש אל שיא
בהאתהל גאדא ,בהאתא םא .הרובחתה תרש תכלוהו האב ותועצמאבש םיקוסמ
ילע היה המוש יכ יעדויב םחנתא ,תומדוקה יתובהאל וז המדתו היה .הרשב
.הרובעתה יקוחל תייצל
173
The Hermit
Early one evening every autumn, the hermit would appear
in a public house in one of the villages, looking gaunt, with
a long beard, dressed in tatters. When his identity was re-
vealed he would be asked: What makes a recluse from the
desert mountains suddenly seek company, libations, and
the closeness of a woman? You will be maligned, people
will slander you as not being a genuine hermit! To which
he would answer: Indeed.
174
דדובתמה ריזנה
ריזנה תורייעה תחאב חזרמ-תיב לא חיגהל גהנ ,דחא ברע תונפל ,ויתס ידמ
יכו :לאשנ היה ותוהז התלגתהשכ .תובחס-יולבו ןקז-ךרא ,שוחכ ,דדובתמה
תבריקו הרמ הפיט ,םדא תרבח םואתפ שקבל רבדמה יררהמ ןפגסל המ
לש דדובתמ-ריזנ התא ןיאש תוירבה וזיעלי — הרס ךב רבודי אלה ?השא
.ןכא :הנוע היה תאזל !שממ
175
The Priestess and the Witch
In a fog, among gnat-infested ferns, the priestess found
the witch. She immediately commanded her right-hand
man to take the witch to be burned at the stake. The witch
begged for her life and demanded to know what sin she
had committed. After a short silence she was told: It was
you who cast the spell that makes me persecute you! Re-
plied the witch: Stop persecuting me and I shall undo the
spell. Nay! growled the priestess’s right-hand man, hold-
ing his knife against the accused woman’s neck: You must
first remove the spell!
176
הפשכמהו תנהוכה
התוויצ דימ .הפשכמה תא תנהוכה האצמ ,שוחבי יצרוש םיכרש ןיב ,תֶלוֹפְּרעְב
השקיבו הייח לע הננחתה וזו ,דקומה לא הפשכמה תא לוטל הנימי-שיא לע
שחלה תא יב תלטהש תא יהוז :התנענ הרצק הימוד םותב .האטח המ תעדל
!ןכ אל .שחלה תא ריסאו ,ינפדורל ילדח :הפשכמה הרמא !ךפדורל יל םרוגש
ךיילע — תמשאנה ראווצ לא ובהל תא דימצהו ,תנהוכה לש הנימי-שיא םהנ —
!הליחת שחלה תא ריסהל
177
The Exiled Empress
I took my pig to look for terfezias and other desert truf-
fles in the scrubland. On our way we encountered the ex-
iled empress and her entourage riding elephants. As she
burnished her onycha with Karshina lye, she leaned out
of the carriage perched atop her long-legged elephant and
advised: Never should your empire spread too far; my own
conquests were so excessive that my empire reached the four
corners of the winds, and my exile is therefore exceedingly
small and paltry!
Since that day, the pig and I try not to roam too far
in our searches.
178
הָלוֹגה תירסיקה
ונלקתנ ךרדב .שרוחה תמדאב ןיהמכו שפרט שפחל יִריזח םע יתכלה
תירובב הינרופיצ הפש הדועב .םיליפ לע םיבוכר ,התיילמפו הלוגה תירסיקַב
לא םלועל :הצָעו םיילגר-ךרא ליפ בג לעש הנורקמ ירבעל הרהג ,הנישרכ
יתורסיק שׂורפ דע ,י ַשוביכב יל יתזרפה ינא — ידמ רתוי ָךתורסיק טשפתת
!תעכ יתולג איה הקוחדו הנטק הכ ןכ לעו ,תוחורה תעברא לכ תוצקל
.ונישושיגב דודנ קיחרהל אלש ינאו ריזחה םילדתשמ זאמ
179
The Tale of an Author
I am writing the tale of an author who himself is writing a
tale. He does not know if he will have time, but he hopes to
finish his work before I do, for if I complete my story about
him whi
le he is still writing, his story will never be done.
180
רפוסב השעמ
,קיפסי םא עדוי אוה ןיא .אוה ףא השעמ רבחמ רשא רפוסב השעמ ינא רבחמ
ויתודוא ירופיס תא םותחא םא ןכש ,ינפל ותכאלמ תא םייסל אוה הווקמ ךא
.םלשוי אל םלועל ורופיס — למע ודועב
181
The End of the Song
Why did you stop and where are you going?
– The performance is over and I must continue on my way.
– Your voice is so delightful, but I expected the chorus to
recur and so I allowed myself to become distracted.
– The song is short.
– But you said your song would last longer.
– No, but rather I sang that, for those are its lyrics.
182
רישה םות
?תכלוה תא ןאלו ְתקספה עודמ
.יכרדב ךישמהל ילעו עפומה םת —
.רזפתהל יתעדל יתחנה ןכלו ןומזפה רוזחיש יתיפיצ לבא ,ְךלוק גונע הכ —
.רישה רצק —
.דוע ךראי ְךריש יכ ְתרמא אלה —
.ויתולימ וללה ןכש ,תאז יתרש םא יכ ,ואל —
183
The Blue Pear
On my travels I heard tell of the blue pear, a small azure
fruit that grows on an ancient and singular tree on the
outskirts of an expansive, barren plateau in a distant land.
So flavorful is the blue pear that the moment it ripens the
tree is descended upon by birds, who completely strip it of
all its fruit. To protect their loot from their fellow winged
creatures, they quickly fly away to consume it on mountain-
tops in the distant ranges, where the fruit’s seeds are lost.
This legend aroused great hunger in me, as well as the
recognition that I would not be sated until I could taste
the fruit. So I traveled to the distant land and wandered its
prairies until it seemed I had trod upon every single blade
of grass down to the very last one. One day the wind was
kind and whispered to me with the distant chirping of a
flock of birds. I ran quickly toward the blue pear tree that
stood out on the horizon, and as I got closer I saw that it
was surrounded by the birds, who had come to gather the
newly ripened azure delicacies. When I arrived, I enlisted
my last remaining strength and managed to shoo them all
away with my stick, but it seemed I was too late. Overcome
by weariness, I fell asleep with my head on my knapsack
in the shadow of the tree. As I dozed, the tree shed its last
pear straight into my gaping mouth, and when I awoke I
spat out its seeds into the palm of my hand.
And so it was that I tasted the most wonderful of all the
world’s fruits, yet I cannot speak to its flavor. However, I
have hidden one of its seeds between the pages of this book.
184
לוחכה סגאה
ץע ונתונש לכלכתו ןטק ירפ ,לוחכה סגאה לש ועמש תא יתעמש יתועסמב
הכ .הקוחר ץראב םמושו םיידי-בחר רושימ לש ורוביעב ,ונימב דיחיו קיתע
םירופיצה ץעה לע תוטע ותלשבה עגרב דימ יכ דע ,לוחכה סגאה אוה םיעט
,ןהיתורבח ינפמ ןללש לע רומשל ידכב .ויסגאמ ןיטולחל ותוא תוטישפמו
יסכרבש םיחדינה תוגספבש תומרה לע ולכואל ןיע ףרהכ ותיא תוסט ןה
.ןודבאל ירפה יערז םיכלוה םשו ,םירהה
אובי רשא דע עבוש עדא אל יכ הרכהה תאו ,ארונ בער יב הררוע וז הדגא
המדנש דע הירושימב יתטטושו הקוחרה ץראה לא יתעסנ ןכל .יפ לא ירפה
דחא םוי .ןורחאה ולועבגל דע םבשע לכ תא ילגר תחת יתסמר רבכ יכ היה
.םירופיצ תולהקתה לש קוחר ץויצ יל השחלו הדסח תא חורה ילע התטה
יתחכונ יברקתהבו ,קפואה וקמ רקדזהש לוחכה סגאה ץע רבעל יתצר-יתצא
םע .ולישבה ךא הזש םילכלכתה וימעטמ תא טקלל ,ףנכה תונב והופפא יכ
םלוא ,ילקמב ןלוכ תא שרגל יתחלצהו יתוחוכ תיראש תא יתרזא יעיגה
ישארשכ יתמדרנו ,ילע התחנ הלודג תופייע .דעומה תא יתרחאש היה המוד
ךות לא רשיה ןורחאה וסגא תא ץעה ליפה יתנשב .ץעה לצב ילימרת לע
.ויניערג תא ידי ףכב יתקרי ימוקבו ,רועפה יפ
המ רמול ידי לאל ןיאו ,דלחה תוריפ לכמ אלפומה תא יתלכאש ערא ךכ
.ויניערגמ ןיערג הז רפס לש ויפד ןיב יתנמטה ,םרב .ומעט
185
Hendibeh
In our remote village, most of the crops wither and not a
single fruit tree strikes root in the soil. It is beloved only
by a stray species of hendibeh, a supremely bitter, disliked
variety of chicory that has been weeded out and forgotten
everywhere else. Ill-fated as we were to be born here, hen-
dibeh is our sustenance and it pleases our palates. Every
few years, when the crop is particularly flavorsome, one of
the villagers travels to town and tries to trade in it, as we
trade in the fabrics made by our weavers. The attempt al-
ways fails, and from time to time it is repeated.
186
אכמת
.שרוש הב הכמ אל ירפ ץע םושו קחורמה ונרפכ תמדאב םילמק םילודיגה בור
םוקמ לכבש ,יוחד ,רמה ןמ רמ שלוע ןיעכ ,אכמת לש הטוש ןז קר התוא בהוא
תפ וניה אכמתהו ןאכ דלוויהל ונלזמ ערתיא .דוע והורכז אלו והושכינ רחא
עסונ ,דחוימב םיעט לוביה רשאכ ,םינש המכ ידמ .ונכיחל אוה ברעו ,ונמחל
ישעמ םיגיראב ונא םירחוסש יפכ ,וב רוחסל הסנמו ריעה דע רפכה ינבמ ימ
.הנשנו רזוח ודוע תעל תעמו ,ןויסינה לשכנ דימת .וניגרוא ידי
187
Acknowledgments
Thanks to the Ozes, Neta Shlezinger, Adam Rovner, Yaara
Shehori, Noa Vichansky, Isobel Goldman, Peter Conners,
and everyone at BOA Editions, and to Keter Publishing
House for their kind permission to reprint the Hebrew.
189
About the Author
Daniel Oz grew up in Arad, Israel, and lives in Tel-Aviv
where he co-runs the small publishing house Gnat. Aside
from this book of micro-fables, he is the author of three
collections of Hebrew poetry and is also an award-winning
composer of instrumental Jazz.
About the Translator
Jessica Cohen was born in England, raised in Israel, and
lives in Denver. She translates contemporary Hebrew prose,
poetry, and other creative work. She shared the 2017 Man
Booker International Prize with David Grossman for her
translation of A Horse Walks Into a Bar.
190
BOA Editions, Ltd.,
New American Translations Series
/> Vol. 1 Illuminations
Vol. 9 Day Has No Equal but Night
Poems by Arthur Rimbaud
Poems by Anne Hébert
Translated by Bertrand
Translated by A. Poulin, Jr.
Mathieu with Foreword by
Henry Miller
Vol. 10 Songs of the Kisaeng: Courtesan
Poetry of the Last Korean
Vol. 2 Exaltation of Light
Dynasty
Poems by Homero Aridjis
Translated by Constantine
Translated by Eliot Weinberger
Contogenis and Wolhee Choe
Vol. 3 The Whale and Other
Vol. 11 Selected Translations
Uncollected Translations
W. D. Snodgrass
Richard Wilbur
Vol. 12 Sea-Level Zero
Vol. 4 Beings and Things on Their Own
Poems by Daniela Crăsnaru
Poems by Katerina Anghelaki-
Translated by Adam J. Sorkin
Rooke
with the poet and others
Translated by the Author in
Collaboration with Jackie
Vol. 13 Crossing the Yellow River:
Wilcox
Three Hundred Poems from the
Chinese
Vol. 5 Anne Hébert: Selected Poems
Translated by Sam Hamill with
Translated by A. Poulin, Jr.
a Preface by W. S. Merwin
Vol. 6 Yannis Ritsos: Selected Poems
Vol. 14 Further Up the Path
1938–1988
Flash Fables by Daniel Oz
Edited and Translated by
Translated by Jessica Cohen
Kimon Friar and Kostas
Myrsiades
Vol. 7 The Flowers of Evil and Paris
Spleen
Poems by Charles Baudelaire
Translated by William H.
Crosby
Vol. 8 A Season in Hell and
Illuminations
Poems by Arthur Rimbaud
Translated by Bertrand
Mathieu
191
Colophon
BOA Editions, Ltd., a not-for-profit publisher of poetry and
other literary works, fosters readership and appreciation of
contemporary literature. By identifying, cultivating, and
publishing both new and established poets and selecting