Further Up the Path Read online

  לע הלצה הלש תרותיתהו ,ושארל הּשבח ,רחא .האילטהו ןַכ לע תעבגמה תא

  זא-וא !טלחהב :יתינע ?בשוח ךניא ,השדח ומכ :לאש .ינממ ורתסנש ךכ וינפ

  הז היה אל יכ יל הלגתה הרואלו ,ויתחת ןחלושה לע הבצינש הרונמ קילדה

  .ללכ ןעבוכה

  31

  Driving Eastward

  We drove eastward in a jeep with four punctured tires and a

  dry fuel tank. We harrowed clods of earth as we advanced,

  and a tawny cloud of dust pursued us madly. With great

  difficulty, the jeep clambered up hills and descended into

  craters. Eventually, we became stuck in the Jordan River’s

  mud and our vehicle began to sink with us inside. Shmil

  cried out in a broken voice: All is lost! Zruya, who can al-

  ways find the upside of any situation, said calmly: It’s a

  miracle we made it this far.

  32

  המדק העיסנה

  ונכרדב םיבגר ונחחת .שבי וקלד לכימו םירוקת וילגלג לכש פי'גב המדֶק ונעסנ

  דרי ,םילת פי'גה ספיט בר ישוקב .עגושמכ ונירחא ףדר םכרוכמ קבא ןנעו

  לימש .וכותב ונחנאו עקוש ונבכר לחהו ןדריה ןֵויב ונעקתנ ףוסבל .םישתכמ

  לכב בוטה תא אוצמל תעדוי דימתש ,היורצ !רבשו דוש :ץוצר לוקב קעדזה

  .הפ דע עיגהל ונחלצהש סנ הז :עגורב הרמא ,היצאוטיס

  33

  Our Pet Dog

  —Why do you not howl at night, pet dog? Wherefore do

  you calmly curl up in your bed and let us sleep? True, you

  have been fed leftover brisket, you have been petted, you

  have been walked. True, your owners have eliminated ev-

  ery last flea from your fur. Nevertheless, shall you not go

  out to the yard, if only to emit one single mournful howl?

  —My dearest mother is buried far away and all my sib-

  lings are scattered around the cities. I am the only dog in

  the village, with not a single canine besides me from one

  end of the horizon to the other.

  34

  ונתיב בלכ

  ולש ףונצ התא הז עודמ ?ונתיב בלכ ,תולילב ללימ ךניא עודמ

  ךואיצוה ,תפטול ,ילצ ירייש תלביק םנמא ?ןושיל ונל חינמו ךצברמב

  .ךתוורפמ םישוערפה ןורחא תא תיבה ינב וריבדה םנמא .ןגב לויטל

  ?הגונ תחא הללי עימשהל קר רצחה לא אצת אל ןה ,תאז לכ תורמל

  דיחיה בלכה יננה .םיכרכב םה םירוזפ יחא לכו קחרה הרובק יתדלוי ימא —

  .והצק דעו קפואה הצקמ ידבלמ בלכ דוע ןיאו רפכב

  35

  The Wild Boar

  I came across a wild boar snagged in a barbed wire fence,

  injured and weary from his struggle to break free. With his

  last remaining strength he snorted bitterly about his tortur-

  ous hunger and begged me to save him. I hailed a taxi and

  hurried back with a head of lettuce and a pair of secateurs.

  The wild boar gobbled down the lettuce, but when I spread

  apart the blades to cut the fence, he pleaded: Please do not.

  I’ve grown accustomed. However, I am still hungry and

  was wondering if you might be willing to bring more food.

  36

  רבה ריזח

  .ררחתשהל ויקבאממ שתו עוצפ אוהו לית רדגב ספתנש רב ריזח יכרדב הרקנ

  תינומ יתנמזה .וליצאש ןנחתהו רסיימה ובער לע תורמ רחנ םינורחא תוחוכב

  רשאכ םלוא ,הסחה תא ללז רבה ריזח .הרמזמו הסח שאר םע רוזחל יתרהימו

  ידוע ,םרב .יתלגרתה .אנ לא :יב ריצפה ,רדגה תא ךותחל םיבהלה תא יתקשיפ

  .לכוא דוע איבהל םיכסת םאה יתיהתו בער

  37

  The Programmer

  The programmer resolved to develop a piece of software

  that would love him, and he made it his life’s work. After

  one day of programming, the program could emit a series

  of notes sounding the words “I love you,” but only because

  that is how he coded her. His goal was to make her really

  mean it. A research grant enabled the programmer to de-

  vote all his waking hours to rewriting and refining the pro-

  gram. After many years, one day at twilight, she told him:

  “I love you.” He kept on programming, even though the

  words had come from the depths of her soul.

  38

  תנכתמה

  ןמל .וייח לעפמל תאז השעו ותוא בהאתש הנכות חתפל רמוא רמג תנכתמה

  ינא" םיותה תרשרש תא טולפל הנכותה העדי רבכ טקייורפה לש ןושארה ומוי

  תמאב הל םורגל התיה ותרטמ .הל הנזוה וזש םושמ קר לבא ,"ךתוא תבהוא

  ותורע תועש לכ תא שידקהל תנכתמל הרשפיא רקחמ תגלמ .ךכל ןווכתהל

  איה הרמא ,םייברע ןיב תעשב ,תובר םינש ףולחב .הנכותה לולכשו בותכשל

  ועבנ איהה םעפבש יפ לע ףא ,התנכתל ףיסוה אוהו "ךתוא תבהוא ינא" ול

  .התמשנ יקמועמ םילימה

  39

  The Neighbors in My Building

  I do not visit the neighbors in my building, not even to

  borrow sugar or eggs. I fear the upstairs neighbor’s dog

  may bite me. I keep away from the downstairs neighbor’s

  doorstep so that his tiny cat does not run out and hide. I

  hope the neighbors understand why I do not visit them.

  More than that, however, I hope that each of them under-

  stands why I do not visit the other.

  40

  ןיינבל יַנכש

  דחופ .םיציב וא רכוס םהמ לואשל ידכ אל ףא ,ןיינבל יַנכש לא אב ינניא

  הטמלמ ןכשה לש ונתפממ .ינכשני אמש ,לעממ הנכשה לש הּבלכ ינפמ ינא

  ינא הווקמ .הטועפה ותלותח אבחתתו חרבת אלש תנמ לע ילגר תא רידמ ינא

  לכש ינא הווקמ ,הזמ רתוי ,םלוא .םלצא רקבמ ינניא המל םינכשה םיניבמש

  .והנשמ לצא רקבמ ינניא המל ןיבמ םהמ דחא

  41

  The Doorbell Salesman

  A salesman rang my doorbell hawking electric bells. I said:

  I have no need for such a thing—as you yourself have wit-

  nessed, my doorbell operates flawlessly! Sadness and embar-

  rassment came over his face as he stammered defensively:

  B-but how could I have known that without ringing the

  bell? He was so pitiful that I felt sorry for him, and so I

  asked him to install another bell next to the bathroom door.

  42

  תלדה ינומעפ רכומ

  יל ןיא :יתרמא .םיילמשח םינומעפ ותחתמאבו תוריכמ שיא יתלד ןומעפב לצלצ

  !ןיטולחל ןיקת יתלד ןומעפ יכ תעדל ךמצעב תחכונ אלהו ,הזכ דחאב ךרוצ לכ

  תולגל יתלוכי ךיא לבא-א :םגמוגמב ןנוגתהשכ וינפ לע ורכ�
�נ הכובמו תובצע

  ויתנמזה ןכלו ,וילע ורמכנ ימחר יכ דע היה ןכסמ הכ ?וב לצלצאש ילבמ ,תאז

  .תחלקמה רדח תלד דצל ףסונ ןומעפ ןיקתהל

  43

  The Soothsayer

  As he charged toward the battlefield, the soldier saw the

  soothsayer, threw a dagger at his feet and called out: Make

  haste and let us vanquish the enemy that would destroy

  us! The soothsayer responded: Surely you see that I can-

  not, for I am keenly observing the clouds of war so that I

  can prophesy? The soldier departed and two activists came

  along and cried: Join us in bringing peace to our land! The

  soothsayer retorted: Can you not see the rainbow and the

  flock of pigeons, which I must interpret for the people?

  44

  ןֶנוֹעמה

  שיח אוב :חשו וילגרל ןויגפ ךילשה ,ןנוֹעמה תא לייחה האר ברק יֵלא וטעשב

  הזוח ןכש ,לכוא אל יכ האור ךניאה :ול בישה !ונתולכל םקה ביואה תא ףודהנו

  :רומאל תוינלדש יתש ואבו לייחה ךלה ?ךורד בקעמ ךות המחלמה יננעב ינא

  ןנעב תשק יכ תואור ןכניאה :ןנועמה סירתה !ונצראב םולש ןיכשנו ,ונל רובח

  ?םינומהל םשרפל יתבוחמו ,םינוי תקהלו

  45

  The Raven from the Traffic Island

  The brake lights in front of me sprawled all the way to the

  horizon, resembling a myriad of pin pricks. Stopped in a

  traffic jam, I noticed an odd-looking raven walking along

  a traffic island. Its wings and tail abounded with healthy,

  shiny feathers but its head and chest were faded and tattered.

  When its gaze met mine, it hopped over to my car, flew

  in through the rear window, and settled into the seat next

  to me. The traffic crawled on. Sometimes the bird would

  turn his eyes to me and they glimmered in the blinding

  white light, until I decided to remove my sunglasses and

  install them on the raven’s eyes. When we exited the snarl,

  the bird leapt onto my shoulder and attempted to feed me

  a live worm he held in his beak. I turned my face away in

  disgust but he kept trying to put the wriggling insect in

  my mouth. We sped past a sign warning of a narrow right

  shoulder. Under the bridge, the car swerved and its right

  side hit the tunnel wall such that the side-view mirror and

  the entire rear door were wrenched off as we drove. I shooed

  the raven and it flew out the gaping doorway, still wearing

  my sunglasses. Upon looking back at the road I beheld a

  line of cars driving quickly toward me, honking. I was go-

  ing in the right direction, while they were all in the wrong.

  46

  העונתה יאמ ברועה

  יניתמהב .הכיס תוריקד תבברל ומדו קפואה דע וערתשה ילומ םימלבה תורוא

  ועפש ובנזו ויפנכ .העונת-יא לע ךלהתהש הארמל רזומ ברועב יתנחבה ,קקפב

  וטבמ לקתנשכ .םיטפורמו םיהד ויה והזחו ושאר ךא תוקרוממו תואירב תוצונ

  .ידיל בשומב םקמתהו ,ירוחא ןולח ךרד הכות לאו יתינוכמ רבעל רתינ ,ילשב

  ןבולב וקהב ןהו ,ויניע ילא הנפמ היה םימעפל .הליחזב המדקתה העונתה

  יניעל ןביכרהלו ילש שמשה יפקשמ תא ריסהל יתטלחה יכ דע ,םירוונס

  תעלות ינליכאהלו תוסנל לחהו יפתכ לא רופיצה קניז ,קקפהמ ונאצישכ .ברועה

  שקעתהו רזחש תלתפתמה תעלותהמ לעוגב ינפ יתיטה .ורוקמב קיזחהש היח

  תחת .רצ ינמי לוש ינפמ הרהזא רורמת ינפ לע ונרבע ףעיב .יפ לא איבהל

  תלדה לכו תידיצה הארמהש ךכ ,הרהנמה ריקב עגפ ונימיו הטס בכרה ,רשגה

  ףפועתה אוהו ברועה תא יתשריג .העיסנה ידכ ךות ןמוקממ ורקענ תירוחאה

  טיבהל יבוש םע .ויניעל דוע שמשה יפקשמשכ השולתה תלדה ךרד הצוחה

  יתגהנ .תורפוצו ירבעל תוריהמב תועסונ שיבכב תוינוכמה לכ הנהו ,המידק

  .ודגנ ועסנ ןלוכ לכו ,ןוכנה העיסנה ןוויכב

  47

  The Stone Shelter

  Under the shade of a stone shelter, a barefooted man in a

  cerulean turban met a shodden man in a linden tarboosh.

  Said he of the cerulean turban: In deference to my reli-

  gion, kindly remove your shoes. Said he of the linden tar-

  boosh: In deference to my tradition, please do not address

  me barefoot. He of the cerulean turban put on the shoes

  removed by him of the linden tarboosh. They then walked

  together down to the beach along a tree-lined boulevard.

  Said the one: My God pulled the sun out of the depths of

  the sea. Said the other: On the contrary—my God wrung

  the sun until water dripped out. They asked the sun to

  pronounce judgment, but it blushed shyly and silently re-

  treated behind the waves.

  48

  ןבאה תכוס

  רמא .שוברת גוֹרְתו לוּענ שיא םע ןברוט לוֹכְתו ףחי שיא ושגפנ ןבא תכוס לצב

  דבכ אנא :שוברתה גורת רמא .ךילענ לישתו יתד דבכתש שקבא :ןברוטה לוכת

  לישהש םיילענה תא ןברוטה לוכת לענ .ףחי התאשכ ילא הנפת לאו יתרוסמ

  רמא .תונליא תרדש ךרואל םיה ףוח לא וידחי ודרי ךכ רחא .שוברתה גורת

  יהולא — אוה ךופהנ :ורבח רמא .םיה תולוצממ שמשה תא הָלש יַהולא :דחאה

  ץורחתש השקבב המחה לא ונפ .םיה הנממ רגינ רשא דע שמשה תא טחס

  .םילגה ירוחאמ לא שרח הגוסנו הכובמב הקימסה איה לבא ,טפשמ

  49

  The Shepherd

  I had the misfortune of herding a flock of sheep who all

  feared a certain tender lamb and kept their distance from

  him. Ever since it was born, this lamb would howl like a

  wolf rather than bleat. His howl grew more blood-curdling

  with each passing day. Even his mother was frightened and

  ceased suckling him. I tried to feed the creature with milk

  from a bottle, but when I approached he exposed his ter-

  rifying fangs to scare me away. He does not graze, and he

  refused the meat I thought to leave for him. He is a lamb,

  and without milk he shall die.

  50

  ןאצה העור

  .ונממ תוקחרתמו ךר דחא השׂ תוארי ןלוכש םישבכ רדע תוערל ילזמ ערתִא

  תאיפקמ תישענו ותדרז תכלוה םוי ידמ .הֶעפי אלו באזכ הז השׂ דֵרוז ותדיל םוימ

  ,קובקבמ בלחב הלטה תא תוקשהל יתשקיב .וקינהל הלדחו הלהבנ ומא ףא .םימד

  אל ףאו בשע ךחול אוה ןיא .ינעיתרהל םיינתמיא םיבינ ףשח יברקתהב םלוא

  .עווגי בלח אלבו ,אוה השׂ .ורובע ריאשהל יתעדב הלע רשא רשבל הוואתה

>   51

  The Gray Bal oon

  A sunken-eyed girl licked a lollipop made of salt. In her

  left hand she held a gray balloon. Wherever she went, a

  hoopoe circled above her. The hoopoe was hoping the girl

  would let go of the gray balloon, so that it would fly up

  toward her and she could puncture it.

  52

  רופאה ןולבה

  ןולבב הזחא הלאמשב .חלמ היושע לקמ לע הירכוס הקקיל םייניע תעוקש הדלי

  הדליהש התוויק תפיכודה .הילעמ הגח תפיכוד התיה ,התנפ רשא לכב .רופא

  .ורקנל לכותו היפלכ הלעמ חרפיש תנמ לע ,רופאה ןולבה תא ררחשת

  53

  The Red Dog

  On a vernal yesterday the red dog on the balcony barked

  at the tabby cat behind the bushes. That night a frost cov-

  ered everything, and in the morning, twigs from the bushes

  poked out, bare and dark, from the snow. The dog was cold,

  but she overplayed this in her yowls.

  54

  המודאה הבלכה

  ירוחאמש רמונמה לותחה לע תספרמהמ המודאה הבלכה החבנ יביבא לומתאב

  םיאליטרע ,םיחישה יאפע ורקדזה רקובבו ,לכה לע הרק הלפנ הלילב .םיחישה

  .הּילוליב תאז המיזגה לבא ,הבלכל היה רק .גלשה ךותמ םירוחשו

  55

  The Bank Robber

  After the robber emerged from the bank, he found that his

  two hands were insufficient to hold his pistols, motorcycle

  handlebars, and bags of money. He demanded, therefore,

  my help and that of Zruya. Zruya drove, I held the bags of

  money, and the robber exchanged gunfire with the police

  in pursuit. When we got to the hideout, the robber was

  planning to kill us—but he then discovered that his two

  hands were too numerous to pull a single trigger.

  56

  םיקנבה דדוש

  ,ויחודקאב זוחאל ידכ וידי גוזב יד ןיאש הליג ,קנבהמ דדושה עקבש ירחא