Further Up the Path Read online

  יכ דע ,ינורג ימורממ יתקעצו יתקעצ .ילע רבג םילגה שחר םלוא ,התרזעל

  הלודגה השאה םלוא ,ינעמושל היד התבריק יכ קפס לכל לעמ יתייה חוטב

  ,ךישחהו שמשה המלענ הרהמב .םיה לא הינפו דינ ילב תבשל הפיסוה תיסגאה

  ,ילע רעתסהל םידקה לודג לג .רקה לוחב עוקש ינאשכ יתומ לא יתננוכתהו

  ץמאמבו םימב חומינ יב זחואה לוחה תא יתשח ,ינפ לע וצפנהב שממ הנהו

  הנדועש השאב יתנחבהשכ יתעד הכלמנו ,תכלל יתינפ .ץלחהל יתחלצה יעגר

  עבצנו ךלהש סעכב הילא יתשגינ .היכרב לע תוכמ תוודאו םיה לומ הבושי

  ףצ םימב .םואתפ רמתיה הבג וליאכ המדנ ,יברקתהב .דעצ לכ םע הדרחב

  .ההכ רעיש אלמ הצחר עבוכ

  139

  Beauty Sleep

  Following her nanny’s advice, little Deborah went to bed

  early to get her beauty sleep, waking up only at noon the

  next day. She hurried to the mirror above the dresser, and

  indeed her beauty sparkled back at her. She was happy, and

  decided to become the most beautiful girl of all. She there-

  fore drank some chamomile tea and went back to sleep.

  She did not get up until she entered adolescence and saw

  in the mirror a paragon of female splendor, at once svelte

  and buxom as per the unspoken standards, which cannot

  be measured and yet there are none more proper, purling

  between daintiness and brashness in a secret and perfectly

  balanced undulation, and every note in her body seemed

  to have been drawn by an unparalleled artist. Her awe at

  the reflection vanished instantly, and instead Deborah was

  seized by the recognition that every minute of wakefulness

  was costing her further beauty. She quickly took all the

  sleeping pills and lay her head on the pillow forever.

  140

  יפויה תנש

  קר הציקהו ,תמדקומ יפוי תנש ןושיל הנטקה הרובד הכלה תנמואה תצעב

  .היפוי וב רהדזה ןכאו ,הדישה לעש יארה לא הרהימ איה .תרחמה םוי ירהצב

  גנובב הת העמג ןכ לע .ןלוכמ הפיה המלעל ךופהל התעדב הרמגו ,הצלע

  תפומ הל הלגתה יארבו ,הימולע ולחה רשא דע המק אל איה .םונל הרזחו

  ןדמואל ןיאש ,תורתסנה תודימה יפל תופילח תעפושו הקד ,תישנ העפי לש

  תנזואמו תידוס תילג הדונתב זוע ןיבו תונידע ןיב הכפמ ,ןהמ תונוכנ ןיאו

  -ןיב .ותמגודכ עדונ אלש ןמא דיב טטרושמ הפוגב ות לכ היה וליאכו ,תומלשל

  לש הקד לכ יכ רכיהה הרובדב זחא היתחתו ,האובבהמ התומעפתה הגפ עגר

  השאר החינהו הנישה ירודכ לכ תא לוטיל השח .התופייתהב הל הלוע תורע

  .תותימצל רכה לע

  141

  The Prophet

  The prophet predicted that there would come a day when

  the prevailing opinion would be that he was a false prophet.

  For obvious reasons, he chose not to disclose this partic-

  ular prophecy, and the people therefore continue to heed

  his word and behold his truthfulness. If you should come

  across him, ask him anything except: Should we believe

  you henceforth?

  142

  איבנה

  .אוה רקש איבנ יכ ויתודוא לע העדה חוורת ,םימיה ןמ םויב יכ הפצ איבנה

  תוירבה תופיסומ ךכו ,וז ותאובנ תא תולגל אלש רחב ,םירורב םימעטמ

  הלאש לכ והולאש ,םככרד לע הרָקי םא .ותקדצב חכוויהלו ולוקב עומשל

  ?ךליאו התעמ ךל ןימאנה :דבלמ

  143

  The Moth Under the Net

  We were exhausted, my partner and I, and the gurgling

  stream down the ravine helped lull us to sleep. In the dead

  of night an underwing moth slipped in through a hole in

  the net and began flitting here and there above us trying to

  get out. As though his friends had heard, the hawkmoths

  and underwings emerged from the thicket and stormed the

  hole, filling our netted retreat with red, purple, and yellow,

  in stripes, speckles, and dots. They descended upon us and

  covered us until we vanished as though we had never existed!

  Then I awoke from my dream and my partner was

  sleeping beside me and I was unharmed and the swarm

  of moths turned out to be false. Only the one, the green

  underwing, existed in reality, trapped in the net with us,

  flapping its wings. It occurred to me that in my dream,

  too, there had been a hole, and the insect had broken in

  through it—for otherwise, how had he appeared to me in

  my sleep? By the light of morning, however, we scanned

  our net until we had no doubt it was intact. This must be

  because I simply dreamed up the moth and it burst out of

  my dream.

  144

  הליכל תחתמ סַסה

  .ונמידרהל עייס קיקנה דרומב לחנה ךופכפו ,ינאו יתפתוש ונייה םישושת

  הנא ףרפרמ לחהו ,הליכב ערק דעב ףנכ-קורי סַס ןנתסה הליל ןושיאב

  םיפרפרה ךבסהמ ואצי ,וירבח תאז ועמש וליאכ .אצומ ושפחב ונילעמ הנאו

  םילוגסו םימודא ,הליכה תחת ונשרע תא אלמל הצריפה לע ואבצו םיססהו

  !ונייה אלכ ונזוגנ דע ונוסיכו ונילע ורצ .םידוקנו ,םידוּרְבו ,םיִסַפְּסַפּ ,םיבוהצו

  םיפרפרמה ליחנו םלשו אירב ינאו ידצל המנ יתפתוש הנהו ימולחמ יתצקה זא

  .ויפנכב טבחְמו ונמע אולכ ,היה םייקו רירש ,ףנכה-קורי ,דחאה קר .הדבתה

  ,תרחאש — וכרד םג המינפ ץרפ קרחהו ,בקנ היה ימולחב ףא יכ יתעדב הלע

  החנש דע ונתליכ תא ונקרס רקובה רואל ,םלוא ?יתנשב ידגנל עיפוה דציכ

  אוהו ,ססה תא יתמלח םולחש םושמ אלא תאז ןיא !איה המלש יכ הנתיא ונתעד

  .הצוחה ימולחמ עקב

  145

  The Second Book

  Following his debut novel, Water Under the Bridge, all three-

  hundred-and-three of whose pages were one long intricate

  and syntactically meticulous sentence, there was an aura

  of great anticipation around his second book. He wasted

  no time, therefore, in writing Ruler Road, which was like-

  wise composed of a single long sentence, but lacked even

  a final period. When he arrived at the publishing house

  with the manuscript, he discovered that he had forgotten

  his wallet, which contained his identification papers. The

  guard, not recognizing him, refused to let him in. With

  nothing but a phone token in his pocket, he was forced to

  sit on a nearby bench and wait in line for the pay phone,

  by means of which he would notify the publisher’s offices

  that he was
at the gate with the completed novel in hand.

  The wait stretched on, and he succumbed to impatience.

  Worn down by boredom, he opened the manuscript and

  just had time to punctuate it with a multitude of periods

  before being asked in.

  146

  ינשה רפסה

  וידומע תשולשו תואמ-שולש לכש ,"רשגה תחת םימה" וירוכיב ןמור תובקעב

  .ינשה ורפסל הלודג היפיצ הררש ,תיריבחת דפקומו לתלתפ ,ךורא דחא טפשמ

  ,ךורא דחא טפשמכ בתכנ אוה ףאש ,"לגרסה שיבכ" תא בותכל ששוב אל ,ןכל

  תיב לא דיה-בתכ םע ועיגהב .תמתוחה תחאה הדוקנה וליפא וב הטמשוה לבא

  ,ותוא ההיז אלש ,רעושהו ויתודועת םע וקנרא תא תיבב חכשש הליג ,סופדה

  תוכחלו ,ךומס לספס לע תבשל ץלאנ ,וסיכב ןומיסא קרשכ .וסינכהל ןאימ

  ןמורהו רעשב אוהש ל"ומה ידרשמל עידוי ותועצמאב ,ירוביצ ןופלטל רותב

  בורמ רבשנ .וילע רבגתה חורה רצוקו ,הכראתה הנתמהה .וידיב רמגומה

  .סנכהל ןמוזש ינפל תודוקנ תבברב וקספל קיפסהו דיה-בתכ תא חתפ ,םומעיש

  147

  The Soldiers and the Dogs

  First one soldier took ill. He coughed dryly and wiped tears

  of blood from his eyes. Then the dog he liked to pet fell ill

  and infected all the other gray, hairy barracks dogs, and

  now each of them roved around in a swarm of flies. When

  the Commander became ill, he ordered the dogs shot and

  buried. Their suffering, therefore, was ultimately the briefest.

  148

  םיבלכהו םילייחה

  .ויניעמ םד לש תועמד חנקמו שבויב לעתשמ היה .דחא לייח הלח הליחת

  םירופאה ןיטקרסקה יבלכ ראש וקבדנ ונממו ,ףטלל גהנש בלכה הלח וירחא

  וטטושב םהמ דחא לכ תא ףפא התעו ,לטב םש םילייטמ ויהש ,םיריעשהו

  לע .םרבוקלו םיבלכב תוריל דקפ ,איבצמה הלח רשאכ .ינמזמז םיבובז ליחנ

  .רתויב רצקה ,לכה תולככ ,הלא לש םלבס היה ןכ

  149

  The Empty Aircraft Carrier

  The empty aircraft carrier floated motionless at twilight.

  A nimbus of smoked traveled across the sky.

  150

  הקירה םיסוטמה תאשונ

  .ןשע תרשח הענ םיימשב .םייברעה ןיב עינ ילב הפצ הקירה םיסוטמה תאשונ

  151

  The Feral Girl

  The feral girl grew up in a city, a captive of humans. She

  learned to call their calls, to wail their wails, to hunt their

  prey.

  152

  ארפה תדלי

  אורקל איה הדמל .םדאה ינב לש םתקזחב ,ריעב הלדג ארפה תדלי

  . םפרט דוצל ,םתללי לליל ,םתאירק

  153

  Ignition

  One is always being sternly cautioned not to toss away a lit

  match, but when one wants to light a fire, one finds that it

  is not easy. Dry twigs, shirking their duty, balk at igniting.

  A flame may flap around on the paper like a fish.

  154

  התצה

  ,הרהזא לש ןושל לכב וינפמ םיריהזמ דימתש השעמ איה קלוד רורפג תָכלשה

  אלו םדיקפתב םילעומ םישבי םידרז .לק אל הזש םילגמ תיצהל םיצורשכ לבא

  .גד ומכ ריינה לע רפּרפל היושע הבהל .חקלתהל םישש

  155

  Cloudburst

  I have frequently used words of cause and effect, for no

  reason other than that all things have a reason, and when

  there is freedom of choice—that too has a reason. Let us

  not make the mistake of thinking that everything, there-

  fore, is predictable. I have my reasons and my readers have

  theirs, and if the rain fell due to a cloudburst, that is its

  own reason, which at present it has given us no cause to

  disbelieve.

  156

  ןנע רבש

  םירבדה לכלש ינפמ אלא הז ןיאו ,האצותו הביס תולימב שומיש יתיברה

  בושחל העטנ לב .הביס שי ךכל םג ירה — הנותנ תושרה רשאכו ,תוביס

  ריטמה םשגה םאו ,םהיתוביס יארוקלו יתוביס יל .יופצ ,תאזל יא ,לכהש

  םעט ונל קפיס אל ,העש יפל רשא ,ולש ותביס יהוז ירה ,ןנע רבש ללגב

  .הב ןימאהל אלש

  157

  The Poet

  The convicts waited in line for the axe with their heads un-

  der dark burlap sacks. The sharp scents of the fabric and

  their sweat mingled. Crude ropes were tightened around

  their wrists so that the blood was cut off from their hands.

  A poet in the crowd looked on, and in his notebook he lik-

  ened his days to the inmates, and his nights to the blade

  of the axe.

  158

  ררושמה

  םחיר .םימוחש הטוי יקשב םיפוטע םהישארו םודרקל רותב ודמע םינודינה

  קדוה סג לבח םהידי יקרפל בורק .היבוברעב שמיש םתעיזו דבה לש זעה

  וימי תא המיד וסקנפבו ,ררושמ ףיקשה להקהמ .םהיפכמ םדה קתה דע

  .םודרקה בהלל ויתוליל תאו ,םינודינל

  159

  The Sculptress

  For some time we have been passing by here repeatedly,

  and your work is always covered with fabric. What are

  you sculpting?

  – A memorial.

  – In memory of what?

  – Your anticipation.

  160

  תלספה

  תלספמ המ .דב הטול ְךתריצי דימתו ,ןאכ םירבועו םיבש ונא בר ןמז הזמ

  .םכתייפיצ — ?המ רכזל — .הטרדנא — ?תא

  161

  The Screech of the Crane

  In the window stood a girl and in the branch opposite her

  a nightingale, and the nightingale was distraught because

  he heard a crane screeching on the other side of the forest.

  He decided to imitate the crane’s screech like a parrot, so

  that the girl would hear how grating it was, commiserate

  with him, and share in his dislike of the crane.

  As soon as the girl heard the screech, she cupped her

  hands over her ears, closed the window, and drew the cur-

  tains shut.

  Wait!—the nightingale thought of saying—The screech

  is not mine! I hate it just as much you do!

  162

  היכורכה תחווצ

  רבעמ עמש יכ היה שערנ רימזהו ,רימז הלומ לאש ףנעבו הדלי הבצינ הנולחב

  היכורכה תחווצ תא תוקחל ותעדב היה ןכ לע .תחווצמ היכורכ רופיצ רעיל

  ומע קולחתו ובלל ןיבת ,איה תמרוצ המ הדליה עמשתש תנמ לע ,יכּות ומכ

  .היכורכהמ ותדילס תא

  ןולחה תא הרגס ףאו ,הּיפָּכב הינזא המטא ,החווצה תא הדליה העמששכ דימ
r />   ינא !החווצה איה ילש אל — הל רמול רימזה בשח — !יכח .ןוליוה הטיסהו

  !ךומכ שממ התוא אנוש

  163

  The Tour Guide

  A woman roamed from one land to another, thereby in-

  advertently avoiding seven lethal plagues. Forty sailors

  dragged their ship by its anchor to the shores of a peaceful

  colonial island and could move it no farther. My thick-

  bearded tour guide was lost forty-two years ago and has

  yet to find his way—which is why I hired him. A beau-

  tiful garden brimming with flowers in half the colors of

  the rainbow, with butterflies in the other half fluttering

  above them, and songbirds warbling pleasantly in ever-

  green trees, with a babbling fish pond in its center, and by

  the time you return from your travels the pond will dry

  up and the trees will wither, the birds will flee, the col-

  ors will fade, and there shall come up briers and thorns.

  Shall you not go?

  164

  ךרדה הרומ

  תופיגמ עבשמ ךכ בגא הלצינ ,הנווכב אלשו ץראו ץראמ הנעצ תחא השא

  אלו ,טקש ילאינולוק יא יפוחל םתניפס ןגועב וכשמ םיחלמ םיעברא .תוינלטק

  הנש םייתשו םיעברא ינפל דוביאל ךלה ןקדבעה יכרד הרומ .דוע ומירהל ולכי

  יעבצמ יצחב םיחרפ ריתע ,הפהפי ןג .ויתרכש ןכ לע — וכרד תא אצמ םרטו

  תומיענמ ריש ירופיצו ,םהינפ לע םיפחרמ ינשה םייצחב םירפרפו ,תשקה

  ,עסמהמ ךבושל דעו ,תכפכפמ םיגד תכירב ורובטבו דע-יקורי םיצעב תורימז

  הלעי לכהו ובכי םיעבצהו ,הנחרבת םירופיצהו ,ולמקי םיצעהו שבּית הכירבה

  ?יאצת אלה .תישו רימש

  165

  Further Up the Path

  Further up the path I saw colorless peacocks. Further up

  the path from there I saw a girl with teeth like coals, peel-